סיפורו של ראלי
ראלי אימון רוחמה עבר הרבה תהפוכות עד שיצא לדרך, ראשית דבר בתחילת ינואר בו נתבקשנו לארגן ראלי דחוף לאחר ראלי מוצלח בחוות פיליפ, אבל! הגורל רצה אחרת גשמים שירדו באזור גרמו לנו לדחות את האימון למועד אחר, לאחר תקופת יובש חשבנו שנוכל להכנס לשטח אבל להכזבתנו השטח היה עם "קוליסים" בעומק של צמיג של טרקטור והאימון נדחה שוב, חזרנו לחפש שטח אחר ומצאנו בדורות אבל המזל הרע המשיך לתעתעה באנו ולמרבה הצער קק"ל מוסרת שטחים שבאחריותה למגדלי הבקר בכדי שילחכו עשב (הבקר) זאת בטרם יבש בכדי למנוע שריפות עתידיות, בהמלצת משפחת שרון (כן בניו של אריק שרון) הוצע לנו שטח ברוחמה ולאחר ברורים קצרים עם רשות הטבע, שיחות עם ידידנו במשטרה דיבור עם אחראי על גידולי השדה הבדוואי במקום שיחה קצרה במועצה וראלי אימון מס' 1 של "מועדון מרוצי ישראל" יוצא לדרך כאשר הוא ניתמך בספונסר יבואן חברת RIDGID ישראל שפרש חסותו על האירוע וחברת מי עדן שנתנה מים לטובת המרשלים והנהגים.
ביום שישי בשעות הצהרים התכנסו כל העוסקים במלאכת ההקמה לא לפני שנפרדו מהטוחנת בבית ויצאנו לדרך, העבודה התחילה! מעמידים שלטי כיוון והזהרות מסמנים תחנות עוברים ומשפרים כל הזמן, מעמידים את התחנות ובשעה טובה בשעה 24:00 הולכים לישון כאשר השטח מאורגן, ארוחה טובה שמביא לנו "קשיש המועדון" ברוך שליט נשיא המועדון ארוחת גורמה בשטח כמו שכתוב מנה רראשונה, עיקרית וקינוח חותמת את יום ההכנות.
עם שחר 04:30 הקשיש מסתובב ומתחיל לארגן את ארוחת הבוקר ובשעה 04:45 הצוות על הרגליים ארוחת בוקר ויציאה לסגירות אחרונות של המסלול ומתכוננים לקבל את פני המשתתפים בשעה 08:00, רבותי חוויה! בפעם הראשונה התייצבות מלאה של הנהגים בזמן, אסף לסלי-מנהל הפיט מודיע על בואם של המשתתפים באימון ועל כך שהם ממוקמים במקומם והבודקים הטכניים יוצאים לבדיקות הרכבים.
08:00 כל המרשלים מתייצבים ולאחר תדריך של רכז המרשלים אליעד כהן המרשלים מפוזרים בשטח לקראת יציאת המשתתפים ללקיחת NOTE.
09:00 המשתתפים יוצאים ל-NOTE ראשון של 35 דק', מבדיקה בשטח מתברר שהזמן שהוקצה קצר מידי והנהלת המרוץ מחליטה לשנות את הזמנים ל-45 דק' סיבו ראשון ו-30 דק' סיבוב שני, לאחר קבלת דיווח מהפיט כי כל הנהגים ללא יוצא מהכלל סיימו את לקיחת ה-NOTE נסגר המסלול לקראת היציאה לאימון.
בשעה 10:00 התייצבו אנשי אבטחה האמבולנס וטרקטורון פינוי, אנשי האבטחה הוצבו בתחנות כאשר בחלק מהמקרים הם היו מעגל אבטחה ראשוני והמרשלים והבקרים היו מעגל האבטחה השני בכדי למנוע כניסה של אזרחים, טרקטרונים ואופנועי שטח שלא ידעו על קיומנו באזור.
החום נותן את אותותיו במתחרים, הוחלט להקדים את שיחת הנהגים רמי לימון מנהל המרוץ ויו"ר המועדון מתייצב לפני המשתתפים לתדריך והדגשות בטיחות, לאחר התדריך פורשים המשתתפים למקומותיהם להכנות אחרונות לפני זינוק.
המשתתפים יוצאים במתכון של TIME CONTROL כלומר כל שעה מתחיל סיבוב מקצה ראשון ב-12:00 מקצה שני 13:00 ומקצה שלישי 14:00 כאשר על המשתתף להיות בדיוק בזמן כל סטייה בזמן גורמת לקנסות כלומר כל מי שמקדים מקבל דקה קנס על כל דקת הקדמה, כל מי שמאחר מקבל 15 שנ' קנס על כל דקת איחור, גם נושא זה (האיחור) מוגבל עד למספר דקות כפי שנקבע בתקנות אבל מאחר והאירוע הוא אימון עמד ג'י בן ארי הציף מרשל ודאג תוך כדי מתן הסבר שאף אחד לא יקדים או יאחר ומדוע יש לשמור על הזמן גם שרכב איננו לפניך בגלל פרישה.
במהלך ההכנות האחרונות "נתפס על חם" צוותו של איציק בריל מתדלק ונקנס בסך 500 ש"ח
כבר בפתיחה בסיבוב הראשון ג'וני ווסטברג הוותיק ברכב מס' 31 עם ה- EVO6 פרש בגלל שבר במערכת הגלגלים ובהעדר חלק חליפי נאלץ לפרוש על קו הזינוק, הדרך ברובה הייתה טכנית עם עליות ("שמים" בשפת הנווטים) עם פניות ברמות שונות תוך כדי הצמדות לצד זה או אחר בכדי לא לצאת מהמסלול, למרות כל ההכנות שלפני היציאה לאימון ולקיחת ה-NOTE הנהג אילן אהרן רכב סובארו מספר 37 ברח מהמסלול התהפך על הצד לתוך תעלה, הצוות יצא בשלום בזכות הבנייה הנכונה של הרכב הכוללת כלוב בטיחות כיסאות מרוץ וחגורות בטיחות עם מספר נקודות נעילה הנזק הסופי הוא חלקי פח שצריך לסדר.
האימון המשיך להתנהל בצורה מוצלחת ביותר כאשר בסיום כול קטע מקבלים המשתתפים מיד עם הגעתם לקו הסיום בקבוק מים צוננים, הנהג ונהג המשנה (הנווט) מורידים ק"ג רבים במהלך מאמץ הנהיגה והחום הרב השורר ברכב (אין מזגנים מורידים משקל) ישנו פתגם שאומר "מכל מלמדי השכלתי" הדבר נכון גם במקרה זה, במסגרת הזמנת מנהלת מועדון מרוצי ישראל לראלי ירדן למדנו משהו משכנינו במזרח, שלהם ניסיון של יותר מ-50 שנה במרוצי ראלי שדבר קטן ופעוט כמו מים צוננים בסיום יכול לרומם את רוחם של המשתתפים לאחר המאמץ הרב שלהם בנהיגת ראלי.
אין ספק שהיה זה אחד ממרוצי הראלי היותר מוצלחים שהיו למועדון מרוצי ישראל, אין ספק שיש שינויים במועדון וכוח אדם צעיר נכנס ותופס את מקומות ה"קשישים", דור העבר לומד לשחרר ולתת לצעירים את כוח הביטוי בשטח ובכך מרוויחים כולם בעשייה מוצלחת יותר והנאה של יום אימון.
אנחנו מחכים ליום שבוא נוכל לחזור למרוצים כפי שעשינו בעבר וכפי שנעשה אצל שכנינו במזרח מתי? מתי יום זה יגיע ?
כתב : ברוך שליט - נשיא העמותה.
|